החלטה בתיק ב"ש 5138/05

לפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים בת.פ. 1045/05.

האישומים

1.         המשיבים (להלן: המשיבים או הנאשמים) מואשמים בתקיפה בנסיבות מחמירות של המתלונן, שהוא בן דודם של משיבים 2, 3, עבירה לפי סעיף 382 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), וכן בעבירות חטיפה לשם סחיטה (סעיף 372 לחוק), סחיטה בכח (סעיף 427(א) לחוק), סחיטה באיומים (סעיף 428 לחוק) והדחה בחקירה (סעיף 245(ב) לחוק), כל זאת על רקע סכסוך כספי בין משיב 2 למתלונן אשר דרש ממנו סכום של 8,000 דולר.

העובדות אליבא דכתב האישום

2.         ביום 14.11.05 בסמוך לשעה 23:34 הגיעו נאשמים 2-3 לביתו של נאשם 1, שבבית שמש וקשרו קשר לתפוס את המתלונן, לחטוף אותו ולסחוט ממנו באיומים ובכח את החוב. נאשמים 2 ו-3, שעקבו אחר תנועות המתלונן, רקמו תכנית ללכידת המתלונן.

תכניתם היתה לנסוע ברכב מסוג סובארו השייך לאבי נאשמים 2-3 (להלן: "הסובארו) לצומת ישעי, שבכניסה לבית שמש, מקום בו צפו כי  המתלונן יעבור.  בצומת יעמוד נאשם 1 מחוץ לסובארו עם מכסה מנוע פתוח, כדי ליצור מצג שווא לפיו הסובארו מקולקל. באותו זמן יסתתרו נאשמים 2-3 בתוך הסובארו, על מנת שהמתלונן, היודע כי הם מחפשים אחריו בעניין החוב, לא יבחין בהם. כשיעצור המתלונן, המכיר את נאשם 1 על מנת לסייע לנאשם 1, יצאו נאשמים 2 ו-3  מהרכב וישתלטו עליו. לאחר מכן תכננו לנסוע למקום מבודד בו ידרשו מהמתלונן לשלם את חובו (להלן: "התכנית").

לאחר כחצי שעה, יצאו הנאשמים לעבר צומת ישעי (להלן: "הצומת") כדי להוציא לפועל את תכניתם. נאשם 2 הביא עימו אלה ממתכת כדי לתקוף באמצעותה את המתלונן וכפפות, כדי להסתיר את טביעת אצבעותיו ולמנוע את זיהויו.

3.         הנאשמים התמקמו במקום ובסמוך לשעה 00:30 הגיע המתלונן ברכב מסוג פג'ו (להלן: "הפג'ו"). המתלונן הבחין בנאשם 1, המוכר לו מהיכרות קודמת עומד ליד הסובארו, ועצר כדי לשאול מה קרה. נאשם 1 אמר למתלונן כי הסובארו התחמם, והשניים החלו לדון בבעיות מנוע אפשריות.

באותו רגע, קפצו נאשמים 2 ו-3 מתוך הסובארו והיכו את המתלונן באכזריות באגרופים ובמכות אלה בכל חלקי גופו. תוך כדי התקיפה הדריך נאשם 1 את נאשמים 2-3 שלא להכות את המתלונן בפניו, כדי שלא ישארו עליו סימני חבלה.

נאשמים 2 ו-3 הכניסו את המתלונן בכח אל המושב האחורי של  הפג'ו  וסגרו את הדלת. מיד נכנסו גם הנאשמים לשני כלי הרכב. בפג'ו בו היה המתלונן נהג נאשם 3 ולצידו נאשם 1, שאחריהם נסע נאשם 2 בסובארו. הנאשמים הסיעו את המתלונן אל יער בית ג'ימאל (להלן: "היער") הנמצא בסמוך לבית שמש.

4.         בהגיעם ליער הורו הנאשמים למתלונן לצאת מהפג'ו, ואז החלו שלושת הנאשמים להכותו במכות ואגרופים עד שהתמוטט לאדמה. הנאשמים המשיכו להכות את המתלונן גם לאחר שנפל, וכן בעטו בו ודרכו עליו. כל אותו זמן התחנן המתלונן בפני הנאשמים שיניחו לו והתחייב לשלם כל סכום שידרשו, אולם הנאשמים המשיכו במעשיהם.

על מנת להפסיק את המכות הקשות שספג, ביקש המתלונן לדבר עם נאשם 2 בעניין החוב. נאשם 2 דרש מהמתלונן לשלם מיד את החוב, או להעביר לבעלותו את הפג'ו, כשהוא מאיים איומים שונים בין היתר, לשרוף את הפג'ו, להשאיר את המתלונן עירום ביער ולפגוע בו ובבני משפחתו.

5.         במהלך השיחה בין נאשם 2 והמתלונן, פירקו נאשמים 1 ו-3, את מערכת הסטריאו על מנת לקחתה עימם. לאחר דין ודברים השתכנע נאשם 2 לבסוף לשחרר את המתלונן, לאחר שזה התחייב לשלם לו סכום של 4,000 דולר תוך שבועיים ואת יתרת החוב בתשלומים. בשלב זה הורה נאשם 2 לנאשמים 1 ו-3 להחזיר למתלונן את מערכת הסטריאו.

הנאשמים איימו על המתלונן שלא יפנה למשטרה או ידווח על הנעשה. נאשם 1 אמר למתלונן כי מוטב לו שלא ידבר על מה שארע. נאשם  3 הזהיר את המתלונן מפניו באומרו "הוא משוגע" שכבר השתחרר לפני שבועיים בערבות, ואיים להרוג את  המתלונן אם ידבר.

נאשם 2 הורה לנאשם  3 לקחת את מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן, כדי שלא יוכל להזעיק עזרה. הנאשמים נכנסו לסובארו, הורו למתלונן לעלות לפג'ו, ולנסוע אחריהם, והחלו לנסוע בשני כלי הרכב בכיוון היציאה מן היער.

ביציאה מן היער הבחינה ניידת משטרה שעברה במקום באופן אקראי בכלי הרכב ועבה את הנאשמים והמתלונן.

בדרך אל תחנת המשטרה שב נאשם 1 ואמר למתלונן לא לומר דבר לחוקרי המשטרה, ולמסור בחקירתו כי רק יצאו לנשום אוויר.

כתוצאה מהמעשים נחבל הנאשם בגופו, סבל כאבים קשים ונזקק לטיפול רפואי.

ייאמר כבר עתה כי העובדות המפורטות בכתב האישום מבוססות על הודעת המתלונן.

הבקשה